ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ט · קטע ב׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת עֶצֶם הָאֱמֶת וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִי וָמִי הָעוֹמְדִים עָלַי בְּכָל יוֹם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת לִמְנעַ וּלְעַכֵּב אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים "יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי", אַתָּה יוֹדֵעַ בְּכַמָּה מִינֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּבִלְבּוּלִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלַי בְּכָל עֵת לִמְנעַ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלִירֵאֶיךָ וְלַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וּבְעצֶם שִׁפְלוּתִי וְרִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וְעצֶם פִּזּוּר נַפְשִׁי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי, עוֹד הֵם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְגָּרִים בִּי בְּכָל עֵת הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן הַמְּנִיעוֹת מִבְּנֵי הַבַּיִת וְהַקְּרוֹבִים, הֵן הַמְּנִיעוֹת מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם מֵרִבּוּי הַשִּׁנּוּי דֵּעוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ