ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ט · קטע ג׳

וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לִירֵאֶיךָ וּתְמִימֶיךָ הַהוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְשׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם לִמְנעַ אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה הֵן קָרוֹב הֵן רָחוֹק וּתְחַזֵּק אֶת דַּעְתִּי בֶּאֱמוּנָתְךָ תָּמִיד וְאֶהְיֶה דוֹמֶה בְעֵינַי כְּאִלּוּ אֲנִי יָחִיד בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶנֶּאֱמַר. "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" וְלֹא אֶשְׁמַע כְּלָל וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמַלְעִיג וּמִתְלוֹצֵץ וּמְבַלְבֵּל בָּעוֹלָם וְלֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לְבַלְבֵּל אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר אֲפִלּוּ גְדוֹלִים מִמֶּנִּי וְצַדִּיקִים כְּנֶגְדִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁלִּמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרַי עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים וְאֶהְיֶה רָגִיל לוֹמַר בְּנַפְשִׁי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, רַק אֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַדְרֵגָתִי כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתַּנִי עַל יְדֵי בְּחִירֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דֵּעָה וְרָצוֹן שֶׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנָם שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהִתְוָּעֵד עִם בְּנֵי הָאָדָם וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם הֵן בְּמִלֵּי דִשְׁמַיָּא וְהֵן בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְבַלְבֵּל דַּעְתִּי מִן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "מִי לִי בַּשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", חֲזַק