ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט״ו · קטע י״ב

יְהוָה אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת פִּזּוּר דַּעְתֵּנוּ, כִּי פָּגַמְנוּ וְקִלְקַלְנוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ מְאד, וְזֶה יָמִים וְשָׁנִים אֲשֶׁר דַּעְתִּי מְפֻזֶּרֶת מְאד וּמְשׁוֹטֶטֶת בְּכָל עֵת בִּשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים וּבְהִרְהוּרִים רָעִים וּבְכַמָּה מִינֵי פְּגָמִים, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ כְּלָל אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ אֶפֶס קָצֶה מֵעצֶם בִּלְבּוּל עֲכִירַת הַדַּעַת יִכְלֶה הַזְּמַן וְכָל הָעֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם, בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, מָרַדְנוּ בָּהֶם וְלֹא קִיַּמְנוּם עַד שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים קִלְקַלְנוּ וּפָגַמְנוּ מְאד בְּכָל הָעֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ כְּבָר, וַאֲשֶׁר אַתָּה מְגַלֶּה לָנוּ וּמְרַמֵּז לָנוּ בְּכָל עֵת עֵצוֹת יְשָׁרוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִבִּלְבּוּל וּפִזּוּר דַּעְתֵּנוּ כִּי לֹא הָיִיתִי מִתְגַּבֵּר כְּלָל לְקַיְּמָם עַד אֲשֶׁר נִתְבַּלְבְּלָה וְנִתְפַּזְּרָה דַּעְתֵּנוּ כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר וְלַעֲזב מַחְשְׁבוֹתֵינוּ הָרָעוֹת, וְלֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי עֲצוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת, שׁוּב אֵין אָנוּ יְכוֹלִים כְּלָל לְהַחֲזִיק מַחְשְׁבוֹתֵינוּ בִּמְנוּחָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה אֲפִלּוּ זְמַן מוּעָט.