ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״נ · קטע ה׳

מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי, כִּי לֹא בְחֶסֶד וְלֹא בְּמַעֲשִׂים בָּאתִי לְפָנֶיךָ, כִּי בֶאֱמֶת אֵין לִי עַתָּה שׁוּם פִּתְחוֹן פֶּה לְבַקֵּשׁ עַל דָּבָר קַל שֶׁבַּקַּלִּים, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן עַל גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה אַךְ גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁאֲנִי מְחֻיָּב וּמֻכְרָח לְדַבֵּר כָּל זֶה עַל פִּי כָל מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מֵרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי חֲסָדֶיךָ לֹא תַמְנוּ וְרַחֲמֶיךָ לֹא כָלִים לְעוֹלָם