ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״נ · קטע ו׳

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים שֶׁאֲפִלּוּ בָעֵת שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁלֹּא אֶטְעֶה בְּנַפְשִׁי לוֹמַר שֶׁכְּבָר בָּאתִי עַד תְּכוּנָתָהּ, וּכְבָר נִכְנַסְתִּי לִפְנִימִיּוֹתֶיהָ, רַק אֶזְכֶּה לְהָבִין וְלֵידַע תָּמִיד כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מֵאֲמִתַּת פְּנִימִיּוֹתֶיהָ "כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שׁוֹמֵר" וְכוּ' וְיֵשׁ פָּנִים לַפָּנִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאד" וְכַאֲשֶׁר לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, כַּךְ אֵין חֵקֶר לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא אַחְדוּתֶךָ וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת שֶׁל אֱמֶת, תְּחַזְּקֵנִי לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַחְתּר וּלְהִתְיַגֵּעַ וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְסַלְסֵל וּלְפַלְפֵּל וּלְעַיֵּן בְּעַיִן אֲמִתִּי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ בִּמְסִירוּת נַפְשִׁי בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁתִּפְתַּח לִי בְּכָל עֵת שְׁעָרֶיהָ וּפְנִימִיּוּת חֲדָרֶיהָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "זאת הַתּוֹרָה אָדָם" עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי הַצֶּלֶם אֱלֹהִים בִּשְׁלֵמוּת, וְאֶהְיֶה נִכְלָל בְּאָדָם הָעֶלְיוֹן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַכִּיר וּלְהַשִּׂיג אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתִּי