ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״נ · קטע ז׳

רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים וְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ מְהֵרָה וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ, כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתַי אֲנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּכחַ וּזְכוּת גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, אֲשֶׁר כּחָם יַסְפִּיק גַּם עָלַי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, לְהוֹצִיאֵנִי וּלְטַהֲרֵנִי מִכָּל טֻמְאוֹתַי מְהֵרָה מְהֵרָה וּלְזַכּוֹתֵנִי בְּחַיַּי לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן