ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט״ז · קטע ד׳

וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי תָּמִיד, וְתוֹשִׁיעֵנִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְאֶזְכֶּה לְבַלּוֹת כָּל יָמַי בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרב כּל עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁלֹּא אֲאַבֵּד מֵעַתָּה שׁוּם שָׁעָה וְשׁוּם רֶגַע מִימֵי חַיַּי הַמֻּעָטִים בְּחִנָּם כִּי מְעַט יָמַי, וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי כִּי הֲלֹא אַתָּה עָתִיד לְקַבֵּל דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מֵאִתָּנוּ עַל כָּל שָׁעָה וָרֶגַע מִימֵי חַיֵּינוּ עָזְרֵנִי שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לְהִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁתַּזְמִין לִי אָז אֵיזֶה עֲסָקִים מֵעֲבוֹדָתְךָ וּרְצוֹנְךָ, שֶׁאוּכַל עַל יָדָם לְפַקֵּחַ אֶת דַּעְתִּי וְלָתֵת נַיְחָא לְמוֹחִי, וְאַף עַל פִּי כֵן אֶעֱסֹק אָז בִּדְבָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת חוּס וַחֲמל עָלַי וְעָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד בֶּאֱמֶת.