ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ז · קטע א׳

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת, אַתָּה בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ רֵאשִׁית, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וּבִשְׁבִילֵנוּ בָּרָאתָ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, מִן תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת עַד עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְהַכּל בָּרָאתָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב לְמַעַן אֲשֶׁר תִּתְפָּאֵר בָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן וּתְזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת טוֹב תָּמִיד, לְמַעַן יִתְגַּלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁלְּךָ בָּנוּ, לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.