ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ז · קטע ב׳

וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים הַרְבֵּה וּלְצַדִּיקֵי אֱמֶת, לְמַעַן נִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּנְפָשׁוֹת רַבִּים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר אֶת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בָּנוּ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עצֶם יפִי קְדֻשַּׁת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶצְלִי בְּגָלוּת גְּדוֹלָה וּמָרָה מְאד זֶה כַּמָּה שָׁנִים, מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְאֵינִי זוֹכֶה עֲדַיִן לְרַחֵם עַל עַצְמִי, לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת הַטּוֹב שֶׁבִּי הַכָּבוּשׁ בַּגָּלוּת וְאֵינִי זוֹכֶה לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי הֵיטֵב הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ וּמָנוֹס אֶזְכֶּה לְגַלּוֹת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּי.