ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ז · קטע ג׳

אָנָּא יְהוָה, תֵּן לִי עֵצָה, תֵּן לִי חֲנִינָה, תֵּן לִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה, עֲשֵׂה עִמִּי פֶּלֶא לְחַיִּים לְבַל אֶהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמֵּת בְּחַיַּי עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד חִנָּם כַּאֲשֶׁר נָאֶה לְךָ, לֹא כְּמַעֲשַׂי הָרָעִים וּפְעֻלּוֹתַי הַמְגֻנּוֹת וְדֵעוֹתַי הַמְעֻרְבָּבוֹת חוּס וַחֲמל נָא עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאד יֶהֱמוּ נָא מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עַל עֶצֶם הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּי, שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר לִכְבּשׁ אֶת הַגּוּף וְתַאֲווֹתָיו תַּחְתָּיו, שֶׁיִּהְיֶה הָרַע כָּפוּף וּבָטֵל תַּחַת הַטּוֹב, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף וּמִדּוֹתָיו הָרָעוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד.