ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ז · קטע י׳

וּבְכֵן תַּעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר אֶת תַּאֲוַת אֲכִילָה בְּתַכְלִית בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם תַּאֲוָה גַּשְׁמִיִּת לֶאֱכל וְלִשְׂבּעַ בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת וַהֲנָאַת הַגּוּף, חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ יִהְיֶה הַכּל לְשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כּחַ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה לְמַעַן שִׁמְךָ לְבַד וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת הֵן מֵאִסּוּרִין דְּאוֹרַיְתָא הֵן מֵאִסּוּרִין דְּרַבָּנָן, וְתִשְׁמר אוֹתָנוּ תָּמִיד, שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם מִכְשׁוֹל לְעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא יָבוֹא לְתוֹךְ פִּינוּ שׁוּם מַאֲכָל הֶאָסוּר לָנוּ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כּלָּא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר בְּעַצְמוֹ מִכָּל מִינֵי מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּמִתַּעֲרוּבוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם רַבִּים מְאד, וְעָצְמוּ מִסַּפֵּר, וְאַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל הַפְּגַם הֶעָצוּם הַפּוֹגֵם בְּנֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם