ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ח · קטע י׳

מָרֵיהּ דְּעָלְמָא כּלָּא, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת מַכְאוֹבֵנוּ, וְאֶת צַעֲקָתֵנוּ שָׁמַעְתָּ מִפְּנֵי נוֹגְשֵׂינוּ, קוּמָה בְּעֶזְרָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת, בְּעוּקְבָא דִּמְשִׁיחָא, בְּתֹקֶף מְרִירוּת גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת אֵיךְ לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ וְאֵיךְ לִקְרא אוֹתְךָ שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חֲמל עָלֵינוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ מוֹשֵׁל בַּכּל, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, שְׁלַח לָנוּ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל אֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיּוּכַל לְהַנְהִיג אוֹתָנוּ בְּרַחֲמִים, "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק", לְקָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ בֶּאֱמֶת תֵּן לָנוּ מַנְהִיג אֲמִתִּי כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁקוּעִים בְּמִצְרַיִם בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצְאוּ מִשָּׁם כִּי אִם עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ וְחָמַלְתָּ עֲלֵיהֶם, וְגָזַרְתָּ עַל משֶׁה שֶׁיֵּלֵךְ משֶׁה וְיִגְאָלֵם, אַף עַל פִּי שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ מִגּדֶל עַנְוְתָנוּתוֹ הָיָה מַסְתִּיר פָּנָיו, וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּנְהִיגוּת אֲבָל אַתָּה חָמַלְתָּ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְגָזַרְתָּ שֶׁיֵּלֵךְ בְּעַל כָּרְחוֹ, וְהָיִיתָ עִמּוֹ תָּמִיד עַד שֶׁזָּכָה לְגָאֳלָם