ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ט · קטע ט״ז

וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָּמִיד שֶׁלֹּא אֵהָנֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה וְנִזְכֶּה לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁנּאכַל וְנֵהָנֶה, בְּרָכָה תְּחִלָּה וָסוֹף בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה, בְּכַוָּנָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרַךְ לָעַד וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁלָּנוּ כֻּלָּם יִהְיוּ בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ עַל יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר כּחַ מַעֲשֵׂי יְהוָה שֶׁהֵם הַל"ב אֱלֹהִים שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁהֵם הָאוֹתִיּוֹת הַמְלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֲשֶׁר עַל יָדָם בָּרָאתָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן וּבָרָאתָ כָּל דָּבָר מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ בְּמַרְאֶה וָטַעַם וּתְמוּנָה אַחֶרֶת, כְּפִי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִכְנַסְתָּ בְּכָל דָּבָר כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב, כַּאֲשֶׁר שִׁעַרְתָּ וּמָדַדְתָּ וְשָׁקַלְתָּ בְּחָכְמָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ, וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כּחַ אֲדנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמר"