ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ט · קטע י״ז

עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן כְּבוֹדְךָ וּלְמַעַן אוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלְּךָ הַמְלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ כּחַ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְעוֹרֵר תָּמִיד כּחַ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא נֵלֵךְ אַחַר שְׁרִירוּת לִבֵּנוּ, וּנְמַעֵט תַּאֲוַת טִבְעֵנוּ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם תַּאֲוָה גַּשְׁמִיּוּת שֶׁל הַגּוּף לְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כְּלָל וְכָל אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ וְכָל הֲנָאָתֵנוּ וְתַעֲנוּגֵנוּ יִהְיֶה רַק מֵהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם בְּלִי שׁוּם תַּאֲוַת הַגּוּף כְּלָל וְעַל יְדֵי זֶה תִּשְׁלַח בְּרָכָה בִּמְזוֹנֵנוּ, וְנִזְכֶּה לִשְׂבִיעָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיֶה שְׂבִיעָה בְּמֵעֵינוּ לֶאֱכל מְעַט וְלִשְׂבּעַ רַק מֵהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁאכַל וְאֶשְׁתֶּה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם", עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְלֵב טוֹב וּמֵאִיר, לְלֵב שָׂמֵחַ עַל יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ וְעַל יְדֵי הֶאָרַת הַלֵּב נִזְכֶּה לְפָנִים מְאִירוֹת דִּקְדֻשָּׁה בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה לְפָנִים דִּקְדֻשָּׁה, פָּנִים מְאִירוֹת, פָּנִים שֶׁל שִׂמְחָה שֶׁיִּהְיֶה אוֹר פְּנֵי יְהוָה חוֹפֵף עַל פָּנֵינוּ תָּמִיד וִיקֻיַּם בָּנוּ וּבְזַרְעֵנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקב סֶלָה"