ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ט · קטע ו׳

עַל כֵּן בָּאתִי לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ", וְאֵדְעָה בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ אֶזְכֶּה לַמַּעֲלוֹת הָאֵלּוּ לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ וְלִשְׁמִירַת הַבְּרִית, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוָה הַזּאת לְגַמְרֵי, אֲשֶׁר הִיא הָרָע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִין אֻמּוֹת וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, אֲנַחְנוּ בְּשָׁרְשֵׁנוּ אָנוּ רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מִתַּאֲוָה רָעָה הַזּאת, וְאֵין הַתַּאֲוָה הַזּאת שַׁיֶּכֶת לָנוּ כְּלָל כִּי אִם לָהֶם וּלְחֶלְקָם וְלֹא לָנוּ.