ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ט · קטע ז׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּסָה עַל כְּבוֹדְךָ, וּרְאֵה שִׁפְלוּתֵנוּ וּבִזְיוֹנֵנוּ אֲשֶׁר יָרַדְנוּ מַטָּה מַטָּה, וְנָפַלְנוּ בְּגָלוּת שֶׁל שִׁבְעִין אֻמּוֹת עַל יְדֵי תַּאֲוָה רָעָה הַזּאת, אֲשֶׁר הִיא גָּרְמָה לָנוּ כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגָּלֻיּוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ כְּבָר, וַאֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נִצַּלְנוּ מֵהֶם וְאִם אָמְנָם אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ יוֹדְעִים מִכָּל זֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיִינוּ נִשְׁמָרִים לְגָרֵשׁ הָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁל תַּאֲוָה זוֹ מִקִּרְבֵּנוּ, הֲלֹא אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי בָּשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ, וְאַתָּה יָדַעְתָּ יִצְרֵנוּ כִּי מֵחֹמֶר קרַצְנוּ "הֵן בֶּעָוֹן חוֹלָלְתִּי, וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי", אֲבָל אַתָּה גִּבּוֹר וְרַב לְהוֹשִׁיעַ, "גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה" וְאַתָּה מִסִּבּוֹת מִתְהַפֵּךְ, "וּבְיָדְךָ כּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכּל", וְאַתָּה יָכוֹל לִמְצא בִּי גַּם כֵּן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וּלְהָאִיר וּלְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם בְּאפֶן שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַטּוֹב שֶׁבִּי עַל הָרַע שֶׁבִּי, עַד שֶׁכָּל הָרָע הַנֶּאֱחָז וְהַנִּדְבָּק בִּי יִפּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב יִתְבָּרֵר וְיִתְנַשֵּׂא וְיַעֲלֶה וְיַשְׁלִים אֶת הַלְּשׁוֹן הַקּדֶשׁ עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְבָרֵר כָּל הַטּוֹב שֶׁבְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא לְשׁוֹן תַּרְגּוּם וּלְהַכְנִיעַ וּלְהַפִּיל וּלְבַטֵּל אֶת הָרָע שֶׁבּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם כּחַ לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וּלְכָל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִזָּהֳמַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ לְשׁוֹן תַּרְגּוּם לְהָסִית וּלְפַתּוֹת אוֹתָנוּ, חַס וְשָׁלוֹם רַק תִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ תָּמִיד, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ חָכְמָה וָדַעַת וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לְפַתּוֹת אוֹתָנוּ, חַס וְשָׁלוֹם וְנִזְכֶּה לְגָרֵשׁ לְגַמְרֵי רוּחַ שְׁטוּת שֶׁל תַּאֲוָה הַזּאת מִקִּרְבֵּנוּ