ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״א · קטע ח׳

וְכָל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי עַד הֵנָּה בְּשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הָאֵלּוּ עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וּפְגָמַי הַמְּרֻבִּים, שֶׁחָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וּפָגַמְתִּי בְּפִי וּבְעֵינַי וּבְאָזְנַי וּבְחָטְמִי מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד, בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, עַל כֻּלָּם תִּמְחֹל וְתִסְלַח לִי מָלֵא רַחֲמִים, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, וּתְתַקֵּן בְּרַחֲמֶיךָ כָּל הַפְּגָמִים הָאֵלּוּ וְלֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר מֵהֶם שׁוּם רשֶׁם כְּלָל, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אֵין בָּנוּ כּחַ לְתַקֵּן הַפְּגָמִים הָאֵלּוּ, כִּי הִרְבִּינוּ לִפְשׁעַ וְלִפְגּם בָּהֶם כִּי מִי יוּכַל לְשַׁעֵר וּלְהַעֲרִיךְ וּלְסַפֵּר כָּל הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים בְּאִמְרֵי פִּינוּ מִיּוֹם הֱיוֹתֵינוּ עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכַמָּה שְׁקָרִים יָצְאוּ מִפִּי כִּמְעַט בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּכְמוֹ כֵן שְׁאָר חֲטָאִים וּפְגָמִים גְּדוֹלִים שֶׁפָּגַמְתִּי בְּאִמְרֵי פִּי, בְּדִבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְלֵצָנוּת וּדְבָרִים בְּטֵלִים בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, וּבִפְרָט רִבּוּי וְעצֶם הַפְּגָמִים הַמְרֻבִּים וְהַגְּדוֹלִים שֶׁפָּגַמְתִּי בְּעֵינַי, מִי יוּכַל לְשַׁעֲרָם וּלְסַפְּרָם מִי יוּכַל לְפָרְטָם בַּפֶּה וְנִמְנָע מִמֶּנִּי אֲפִלּוּ לְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם, מִכָּל שֶׁכֵּן לַעֲשׂוֹת תִּקּוּנִים הַרְבֵּה כְּפִי רִבּוּי הַפְּגָמִים הָאֵלֶּה לְתַקְּנָם כִּי עֲדַיִן לֹא עָבַר עָלַי יוֹם אֶחָד מִיָּמַי שֶׁלֹּא פָּגַמְתִּי בּוֹ בְּעֵינַי בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד, בְּאנֶס וּבְרָצוֹן וְאַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ פְּגַם הָעֵינַיִם אֲשֶׁר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ תְּלוּיָה בָּהֶם אוֹי לִי וַי לִי מָה אמַר מָה אֲדַבֵּר אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ אֶפֶס קָצֶה מִפְּגַם הָעֵינַיִם שֶׁפָּגַמְתִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִכְלֶה הַזְּמַן וְהֵמָּה לֹא יִכְלוּ "אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן" וְאִם אַתָּה בְּעַצְמְךָ לֹא תַּעֲשֶׂה לְמַעַנְךָ, חַס וְשָׁלוֹם, וּתְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים הָעֲצוּמִים הָאֵלֶּה בְּרַחֲמֶיךָ, אֵין בְּיָדֵינוּ לְתַקֵּן פְּגָם אֶחָד מֵהֶם, מִכָּל שֶׁכֵּן כֻּלָּם "אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדנָי מִי יַעֲמד כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא" חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, כִּי אֵין לָנוּ שֵׂכֶל וָדַעַת אֵיךְ לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ עַל כָּל הַפְּגָמִים הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה, שֶׁפָּגַמְנוּ עַד הֵנָּה בְּשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, הַנִּמְשָׁכִין מִן הַמּחַ הַקָּדוֹשׁ וּמֵעצֶם רִבּוּי הַפְּגָמִים הָאֵלּוּ, שֶׁפָּגַמְנוּ בְּשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, עַל יְדֵי זֶה נִפְגַּם דַּעְתֵּנוּ וְנִתְעַכֵּר שִׂכְלֵנוּ וְנִתְבַּלְבֵּל מחֵנוּ וְדַעְתֵּנוּ וּמֵחֲמַת זֶה בָּאִים עָלַי קֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלִים וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, וּמְבַלְבְּלִים וּמְעַקְּמִים אֶת דַּעְתִּי וְלִבִּי מְאד, עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְשׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, וְרוֹצִים לְרַחֵק אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת.