ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״א · קטע ט׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת מְרִירוּת לְבָבִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעַקְמִימִיּוּת הַמַּר שֶׁבְּלִבִּי אַתָּה יָדַעְתָּ מִי וָמִי הָעוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה "יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלַי" וְלֹא דַּי לָנוּ בְּצָרוֹת נַפְשֵׁנוּ הַמְרֻבִּים, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַל יְדֵי תַּאֲווֹתֵינוּ הָרָעוֹת, שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ הַרְבֵּה מְאד עַל יְדֵי שֶׁהָלַכְנוּ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבֵּנוּ הָרָע וּפָגַמְנוּ בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְכַמָּה עוֹלָמוֹת נֶחְרְבוּ עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתֵינוּ הַמְרֻבִּים כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה פְּגָמִים גָּרַמְנוּ עַל יְדֵי פְּשָׁעֵינוּ הַמְרֻבִּים וְלֹא דַּי לָנוּ בְּכָל זֶה כִּי אִם עוֹד הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארֵינוּ, וּמְבַלְבְּלִים דַּעְתֵּנוּ מְאד, וּמְעַקְּמִים אֶת לִבֵּנוּ מְאד, בְּכַמָּה קֻשְׁיוֹת שֶׁל שְׁטוּת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְרוֹצִים לְרַחֲקֵנוּ מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם