ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ב · קטע י׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, "רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, רְאֵה עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָראשׁ" אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל בְּשַׂר גּוּפִי, שֶׁהוּא עַז וְחָזָק כָּל כַּךְ בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה, עַד שֶׁנִּתְרַחֵק הַגּוּף מִן הַנְּשָׁמָה בְּתַכְלִית הָרִחוּק, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַנְּשָׁמָה לְהִתְקָרֵב כְּלָל לְהַגּוּף לְגַלּוֹת לוֹ וּלְהָאִיר בּוֹ מִכָּל הֶאָרָה וּמִכָּל הַשָּׂגָה שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת בְּכָל עֵת תָּמִיד בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים אֲשֶׁר כַּוָּנָתְךָ הַטּוֹבָה הָיְתָה בִּבְרִיאָתִי וּבִיצִיאָתִי לָזֶה הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג אוֹתְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ בְּיַחַד וְלֹא חַסְתִּי עַל כְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וְעַל כְּבוֹד הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא נִתְחַזַּקְתִּי לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוַת הַגּוּף וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים, עַד שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה יְכוֹלָה לְהִתְקָרֵב לְהַגּוּף כְּלָל, מֵחֲמַת שֶׁהוּא עַז וְחָזָק בְּהַתַּאֲווֹת מְאד וְכָל כַּךְ נִתְגַּבֵּר עַזּוּת הַגּוּף בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה כְּלָל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ בְּאֵיזֶה עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר עַזּוּת הַגּוּף כִּי כָּל דֶּרֶךְ וְכָל עֵצָה וְכָל תַּחְבּוּלָה שֶׁגִּלּוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת, אֲשֶׁר עַל יָדָם יְכוֹלִים לְשַׁבֵּר עַזּוּת הַגּוּף וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, קָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי לְקַיֵּם הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ אֶזְכֶּה לְהַתְחִיל לְקַיֵּם עֲצוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר גִּלִּיתָ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי מָרַדְתִּי בְּכָל עֲצוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת.