ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ב · קטע י״א

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כּלָּא, חֲמל עָלַי כִּי עַכְשָׁו אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי אִם לִצְעק אֵלֶיךָ תָּמִיד שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּמַתְּנַת חִנָּם לְגַמְרֵי בְּכָל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, וְתַצִּילֵנִי בַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים מִכָּל הַתַּאֲוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת וְגַם לָזֶה אֵינִי זוֹכֶה כִּי חוֹלְפִים וְעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים אֲשֶׁר אֵינִי זוֹכֶה אֲפִלּוּ לִצְעק אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי וַאֲפִלּוּ אִם הָיוּ עוֹבְרִים בְּלִי פְּגָמִים הָיִיתִי צָרִיךְ גַּם כֵּן לִצְעק מְאד עַל אֲבֵדַת הַזְּמַן הַיָּקָר מִכָּל הוֹן אֲשֶׁר הָיִיתִי יָכוֹל לְהַרְוִיחַ וּלְהִשְׂתַּכֵּר בּוֹ חַיֵּי עוֹלָם בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ אַךְ הַלְוַאי, מִי יִתֵּן וְהָיוּ הַיָּמִים עוֹבְרִים עַל כָּל פָּנִים בְּלִי פְּגָמִים כְּלָל אֲבָל אַחַר שֶׁהַיָּמִים וְהַשָּׁנִים עָבְרוּ כְּצֵל עוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן, וְהֵם מְלֵאִים פְּגָמִים כָּאֵלּוּ, חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים, וְהַפְּגָמִים וְהָעֲווֹנוֹת מִתְגַּבְּרִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל אֲפִלּוּ לִצְעק אֵלֶיךָ כָּרָאוּי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִצְעק.