ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ב · קטע י״ב

וְעַתָּה עַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָה אֶעֱשֶׂה מָה אֶפְעַל, לְהֵיכָן אֶבְרַח, לְהֵיכָן אָעוּף לִשְׁכּן, "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים", לִבְרחַ מִגַּשְׁמִיּוּת וְעַזּוּת הַגּוּף אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין מָקוֹם לִבְרחַ מִן הַגּוּף אֶהֶפְכָה וְאֶתְהַפְּכָה כְּאוֹפַן בְּמִלַּי וְכֻלָּם שָׁבִים לְמָקוֹם אֶחָד אֵלֶיךָ לְבַד עֵינַי תְּלוּיוֹת, אֵלֶיךָ לְבַד רַעְיוֹנַי צוֹפִיּוֹת, אֵלֶיךָ לְבַד עֵינַי נְשׂוּאוֹת לִתְשׁוּעַת יְהוָה עֵינַי מְיַחֲלוֹת וְדוֹמִיּוֹת אֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם עָלֶיךָ אָב הָרַחֲמָן אֵין לִי שׁוּם מִבְטָח וּמָנוֹס כִּי אִם עַל חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים.