ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ב · קטע י״ג

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ עָלַי, יִכְמְרוּ חֲנִינוֹתֶיךָ עַל עָלוּב כָּמוֹנִי, עַל מָלֵא חֲרָפּוֹת וּבוּשׁוֹת כָּמוֹנִי יָדְךָ תִּכּוֹן עִמִּי אַף זְרוֹעֲךָ תְּאַמְּצֵנִי קוּמָה בְּעֶזְרָתִי וְהוֹשִׁיעֵנִי כִּי אַתָּה כּל יוּכַל, "וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה" וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל אַתָּה מַעֲלֶה מִתַּכְלִית הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁהַיְּרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה וְאַתָּה מְהַפֵּךְ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, כִּי מִי יאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, בְּאפֶן שֶׁתַּעֲלֶה אוֹתָנוּ מִירִידָתֵנוּ וְתֹאמַר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי וְתַתְחִיל מֵעַתָּה לְהַעֲלוֹת אוֹתָנוּ מַעְלָה מָעְלָה, וְיִתְהַפְּכוּ כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּתְזַכֵּנוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תַּהֲפךְ כָּל הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת