ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ב · קטע י״ז

כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ גּדֶל הָרַחֲמָנוּת, שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו עַל גּוּפִי הָרָחוֹק מֵהַנְּשָׁמָה בְּתַכְלִית הָרִחוּק, וְגַם לְהַנְּשָׁמָה מַגִּיעַ פְּגָם גָּדוֹל, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי רִחוּק הַגּוּף מֵהַנְּשָׁמָה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ חוּס וַחֲמל עָלַי, וְתֵן בְּלִבִּי רַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְרַחֵם עַל בְּשַׂר גּוּפִי, וְאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּקוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל עַל יְדֵי זֶה עַזּוּת גּוּפִי, עַד שֶׁגּוּפִי יִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי נִשְׁמָתִי לְגַמְרֵי, עַד שֶׁתּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהָאִיר בּוֹ, עַד שֶׁגַּם הַגּוּף יֵדַע מִכָּל הֶאָרָה וּמִכָּל הַשָּׂגָה שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי מַשֶּׂגֶת לְמַעְלָה תָּמִיד בְּכָל עֵת.