ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ב · קטע י״ח

וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְמוֹכִיחֵי אֱמֶת וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לִי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר לַעֲמד כְּנֶגֶד עַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, הָרוֹצִים לְהַרְחִיק מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְתַצִּילֵנִי וְתַבְדִּילֵנִי מִן הַתּוֹעִים וּמִן מַנְהִיגֵי שֶׁקֶר אֲשֶׁר כָּל מַלְכוּתָם וְהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁלָּהֶם הוּא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא לְבָד, שֶׁהִיא מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא וְהֵם מִשְׂתָּרְרִים וּמִתְגָּאִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם, אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ כַּמָּה רָעוֹת הֵם גּוֹרְמִים, חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא דַּי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקָרֵב אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי אִם שֶׁרוֹצִים לְרַחֲקֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת מִכְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְתַבְדִּילֵנוּ מִן הַצְּבוּעִים וְהַשַּׁקְרָנִים מִמַּנְהִיגֵי שֶׁקֶר, וְתֵן לָנוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנּוּכַל לַעֲמד כְּנֶגֶד עַזּוּתָם וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כּחַ עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹסִיף עז וְתַעֲצוּמוֹת בִּקְדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה וְאַתָּה תַשְׁפִּיעַ וְתִתֵּן עָלֵינוּ תּוֹסְפוֹת עז וְתַעֲצוּמוֹת מֵאִתְּךָ לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְאַמֵּץ בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתֶךָ בְּכחַ וּגְבוּרָה גְּדוֹלָה וּבְעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה וְלֹא נִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְלֹא יִפּל עָלֵינוּ שׁוּם מוֹרָא וָפַחַד וּבוּשָׁה, וְלֹא שׁוּם חֲלִישׁוּת הַדַּעַת מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם מִמְּךָ לְבַד נִירָא וְנִפְחַד וְנִתְבַּיֵּשׁ תָּמִיד לִבְלִי לָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "תְּנוּ עז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים, נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים".