ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ב · קטע י״ט

וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָעַזּוּת בְּאפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כְּלָל, וְלֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ עִם הָעַזּוּת כִּי אִם לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְתַצִּילֵנִי וּתְמַלְּטֵנִי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם הַקָּשֶׁה וּמַר מְאד הַמַּגִּיעַ לְהָעַזֵּי פָּנִים, אֲשֶׁר הֵם נוֹפְלִים בְּגֵיהִנָם בְּאֵין סוֹמֵךְ וּמַצִּיל חוּס וַחֲמל עָלַי בְּחֶמְלָתֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, חוּס וַחֲמל עָלַי וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא מִכָּל מִינֵי עַזּוּת הַגּוּף וּתְזַכֵּנִי לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת לַעֲמד כְּנֶגֶד הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר הָרוֹצִים לְרַחֵק מִדַּרְכֵי אֱמֶת אוֹ לְהַחֲלִישׁ דַּעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁל הָרוֹצִים לְהִתְקָרֵב לְדַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּהְיֶה עַז כַּנָּמֵר נֶגְדָּם לְנַצְּחָם וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר, לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי וּתְזַכֵּנִי שֶׁאֶהְיֶה עַז וְחָזָק בַּעֲבוֹדָתְךָ תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לְכָל הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יָדָם עַל כָּל מִינֵי עַזּוּת שֶׁל הַגּוּף עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים