ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ב · קטע ח׳

עַל כֵּן אֵין לִי פֶּה לְדַבֵּר, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים ראשׁ רַק בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי וַאֲנִי פּוֹרֵשׂ כַּפַּי אֵלֶיךָ, וְנוֹשֵׂא עֵינַי לִמְעוֹן קְדֻשָּׁתֶךָ, "אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם", שֶׁתַּזְמִין וְתִשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים בְּפִי וּבִלְשׁוֹנִי, שֶׁאוּכַל לְרַצּוֹתְךָ וּלְפַתּוֹתְךָ בָּהֶם, שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלַי וּתְחָנֵּנִי וְתַצִּילֵנִי מִבּוּשׁוֹת וְחֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי אוֹר הַיִּרְאָה וְהַבּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה