ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ט · קטע ט״ו

וְתַצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת זֶרַע זַרְעִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתִשְׁמְרֵנוּ וּתְמַלְּטֵנוּ שֶׁלּא יָבא שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְחֹלִי נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם וּתְרַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל אוֹתָן שֶׁכְּבָר בָּאוּ לְחוֹלַאַת הַמָּרָה הַזּאת וְתִרְפָּאֵם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְתָקִים אוֹתָם מִנְּפִילָתָם וּתְשִׁיבֵם לְאֵיתָנָם, וְתִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אַתָּה.