ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ט · קטע ט״ז

וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהַצֵּל אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי שִׁכְרוּת שֶׁל יַיִן וּשְׁאָר מַשְׁקִים הַמְשַׁכְּרִין וְלא אָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת לָעוֹלָם כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים גּדֶל הַפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַשִּׁכְרוּת חַס וְשָׁלוֹם חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהַצִּילֵנוּ מִשְּׁתִיָּה מְרֻבָּה הַמְּבִיאָה לִידֵי שִׁכְרוּת וַאֲפִלּוּ מְעַט הַשְּׁתִיָּה הַמֻּכְרַחַת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, תְּזַכֵּנִי שֶׁתִּהְיֶה הַשְּׁתִיָּה בִקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְנִזְכֶּה לְהָרִים אֶת מחֵנוּ וְדַעְתֵּנוּ לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ עַל יְדֵי מְעַט הַשְּׁתִיָּה בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים וְנִזְכֶּה שֶׁלּא יֵצֵא מִפִּינוּ שׁוּם דִּבּוּר שֶׁלּא כִּרְצוֹנְךָ, עַל יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן אוֹ מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר וְלא נְדַבֵּר אָז שׁוּם דִּבּוּר שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת, רַק נִזְכֶּה לְדַבֵּר בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה דִּבּוּרִים שֶׁהֵם רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וְלא נָבא לִידֵי שִׁכְרוּת לְעוֹלָם, וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִיַּיִן הַמְשַׁכֵּר וּתְזַכֵּנִי לְיַיִן "הַמְשַׂמֵּחַ אֱלקִים וַאֲנָשִׁים".