ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳ · קטע ט״ז

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְהַצֵּל עֲשׁוּקִים "מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם כּחַ" וְאַל תַּנִּיחַ לִגְזל "דָּל כִּי דַל הוּא" וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "מִשּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יאמַר יְהוָה, אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ" עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְחַלְּצֵנִי וּמַלְּטֵנִי מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמִכָּל מִינֵי בִלְבּוּלִים וְעִרְבּוּב הַדַּעַת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְזַכֵּנִי שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי זַכָּה וּנְקִיָּה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה תָמִיד וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, אֶזְכֶּה לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְיוֹתֵר, עַד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה וְלֹא יַגִּיעַ וְלֹא יָבוֹא לְלִבִּי שׁוּם בִּלְבּוּל הַדַּעַת וְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה, וְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ מֵעִנְיַן הַתְפִילָּה, אֲפִלּוּ הִיא מַחֲשָׁבָה קְדוֹשָׁה, לֹא תָבוֹא וְלֹא תַעֲלֶה עַל לִבִּי בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה רַק אֶזְכֶּה לַעֲמד בְּכָל הַתְפִילָּה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְדוֹלָה וְלֹא אֶשְׁמַע אָז שׁוּם אָדָם וְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם אוֹתְךָ לְבַד וְאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר תְּפִלָּתִי לְכָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר, וְהֵם יְקַבְּלוּ אֶת תְּפִלָּתִי, וִיבָרְרוּ וִיזַכְּכוּ אוֹתָהּ, וְיַצִּילוּ אוֹתָהּ מִכָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וּמַסְטִין בַּדֶּרֶךְ, וְיַעֲלוּ אוֹתָהּ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְתַעֲלֶה וְתִנָּשֵׂא לִהְיוֹת כֶּתֶר לְראשֶׁךָ.