ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״א · קטע ח׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עצֶם רִבּוּי הַכְּפִירוּת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁו בָּעֵת הַזּאת בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיְתָה מִימוֹת עוֹלָם, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ וְאַתָּה הִבְטַחְתָּ אוֹתָנוּ, "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם", שֶׁכְּשֶׁאֵין בְּיִשְׂרָאֵל מִי שֶׁיַּעֲמד וְיָשִׁיב לָאַפִּיקוֹרְסִים אֲזַי נִסְרְחָה חָכְמָתָם שֶׁל הַמִּינִים וְהָאַפִּיקוֹרְסִים גַּם כֵּן וְעַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִכִּיתָ אוֹתָנוּ מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְתוּבָה בַתּוֹרָה, וְהִפְלֵאתָ אֶת מַכּוֹתֵינוּ מִכָּל הַצְּדָדִים, כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה דִקְדֻשָּׁה, נִסְתַּלְּקוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ וְכַת הָאַפִּיקוֹרְסִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים מִתְגַּבְּרִים עַכְשָׁו בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁהֵם זוֹרְקִים חִצֵּיהֶם הָרָעוֹת וּפוֹרְשִׂים רְשָׁתוֹת וּמִכְמוֹרוֹת גַּם עַל הַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים, הַקְּרוּאִים וְהוֹלְכִים לְתֻמָּם כִּי הֵם מַטְעִים אוֹתָם, וּמַרְאִין עַצְמָן לִפְנֵיהֶם כִּכְשֵׁרִים וּכְאִלּוּ רוֹצִים בְּטוֹבַת וְתַקָּנַת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁנֶּאֱחָזִין גַּם כַּמָּה נְשָׁמוֹת כְּשֵׁרוֹת בָּרְשָׁתוֹת שֶׁלָּהֶם, וּמַכְנִיסִים כְּפִירוּת וּפִילוֹסוֹפְיָא וַאַפִּיקוֹרְסִית בְּלֵב יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ וּמִתְגַּבְּרִים לְהַרְגִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם, לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם, וְלִלְמד סִפְרֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם "אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ", כִּי צָרָה כָזאת לֹא הָיְתָה עֲדַיִן לְיִשְׂרָאֵל מִימוֹת עוֹלָם וְעַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, אֶל מִי נָנוּס לְעֶזְרָה, וְאַיֵּה הַמָּקוֹם לְהִתְחַבֵּא מִפְּנֵיהֶם, וּלְהַצִּיל אֶת בָּנֵינוּ וְזַרְעֵינוּ וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵרִשְׁתוֹתֵיהֶם וּמֵחִצֵּיהֶם מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכְלָה, מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם, מִי יָחוּס עָלֵינוּ, מִי יְרַחֵם עָלֵינוּ, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרֵנוּ