ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״א · קטע ט׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ עצֶם הַצָּרָה הַזּאת עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ, כִּי אֵין כּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ לִהְיוֹת חָזָק וְקַיָּם בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְלֹא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם סְבָרָה מִסְּבָרוֹתֵיהֶם וְשׁוּם קֻשְׁיָא מִקֻּשְׁיוֹתֵיהֶם וְשׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵיהֶם רַק אֶזְכֶּה אֲנִי וְזַרְעִי וְכָל חֶבְרָתֵנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לֵילֵךְ תָּמִיד בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב משֶׁה וְאַהֲרן יוֹסֵף וְדָוִד, וּבְדַרְכֵי כָל הַנְּבִיאִים הָאֲמִתִּיִּים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים וְתַנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וּבְדַרְכֵי כָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְהַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים שֶׁהָיוּ בְכָל דּוֹר וָדוֹר וּבִזְכוּתָם מַלְּטֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כְּפִירוֹת וּבִלְבּוּלִים וּסְפֵקוֹת וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.