ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ז · קטע ב׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁיבַנִי בְּמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאד וְאַתָּה יְהוָה עַד מָתָי שׁוּבָה יְהוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם יְהוָה עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי עֲרב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים פְּדֵנִי מֵעשֶׁק אָדָם וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ" אָנָּא יְהוָה מַלְּטָה נַפְשִׁי מִכָּל תַּאֲוֹת הַגּוּף וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים עֲזר וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֶת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה, וְתֵן לָהּ כּחַ וּגְבוּרָה מֵאִתְּךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַגּוּף וְתִתְגַּבֵּר נַפְשִׁי עַל גוּפִי, צוּרָתִי עַל חָמְרִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, וְתִתְגַלֶּה הֶאָרַת נַפְשִׁי וְצוּרָתִי הַקְּדוֹשָׁה, וְיֻמְשַׁךְ עָלַי צֶלֶם אֱלֹהִים, צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ