ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ח · קטע ה׳

מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, רַחֵם עָלַי לְמַעַנְךָ, וֶהְיֵה עִם פִּי תָמִיד בְּעֵת דִּבּוּרִי וְזַכֵּנִי שֶׁאֶשְׁמר פִּתְחֵי פִי, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפִּי שׁוּם דִּבּוּר לְשׁוֹן הָרָע וַאֲבַק לְשׁוֹן הָרָע עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי דִּבּוּרִים רָעִים, מִלָּשׁוֹן הָרָע וּמֵרְכִילוּת וּמִדְּבָרִים בְּטֵלִים וּמִלֵּיצָנוּת וּמֵחֲנִיפוּת וּמִשְּׁקָרִים, וּמִלְּגַלּוֹת סוֹד שֶׁאֵין צְרִיכִים לְגַלּוֹת, וּמִנִּבּוּל פֶּה, וּמִלְּגַלּוֹת וְלוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם בְּמָקוֹם וּבִזְמַן שֶׁאֵין רָאוּי לְאָמְרָם וּלְגַלּוֹתָם וּמִכָּל מִינֵי דִבּוּרִים שֶׁאֵינָם טוֹבִים, וּמִכָּל מִינֵי הֶבֶל פֶּה הַפּוֹגְמִין אֶת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא רוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא