ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ד׳ · קטע א׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה עָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֶסֶד גָּדוֹל וְהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה, וְהִבְדַלְתָּנוּ מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה וַתִּתֶּן לָנוּ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵנוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ וְכוּ', לא נוּכַל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְפָנֶיךָ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ; אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַתְּמִימָה, וּבָחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ הַיְקָרוֹת, "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב" וְכַמָּה אַזְהָרוֹת הִזְהַרְתָּנוּ, וְכַמָּה הוֹכָחוֹת הוֹכַחְתָּנוּ, לִבְלִי לַעֲבֹר עַל מִצְווֹתֶיךָ, לְמַעַן יִיטַב לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם (כב