ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ד׳ · קטע ב׳

וְעַתָּה, אַחֲרֵי כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, וְגַם אוֹתִי הַשָּׁפָל וְהַנִּבְזֶה בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, אֲשֶׁר אֵין שִׁפְלוּת לְמַטָּה מִמֶּנִּי, זִכִּיתָ גַּם כֵּן בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהָעֲצוּמִים אֲשֶׁר אַתָּה מְרַחֵם עַל כָּל בָּשָׂר וּבָרָאתָ אוֹתִי בֵּין זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, וְקָרָאתָ שִׁמְךָ עָלַי לִהְיוֹת בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֲשֶׁר שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ וְעַתָּה אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, מָה אֹמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמָה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, וְאֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדוֹנִי זֶה, עֶבֶד נִבְזֶה וְשָׁפָל כָּמוֹנִי, לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלהַי וְאֵיךְ אֶפְתַּח פִּי לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר ל ֹא נִזְהַרְתִּי לַעֲמֹד בְּטוֹבָתִי, וְדָחִיתִי בְּיָדַיִם טוֹבוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְל ֹא שָׁמַרְתִּי אֶת מִצְווֹתֶיךָ הַיְקָרוֹת וְהַחֲבִיבוֹת, אֲשֶׁר הֵם הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת, וְהַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל הַחֲסָדִים: