ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ד׳ · קטע י״ד

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱל ֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי לְכָל הַמַּעֲלוֹת הָאֵלֶּה הָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, וּבְכֵן תְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְגַלּוֹת לָנוּ וּלְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וּלְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, לְמַעַן תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ עַל יָדָם לְכֹל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, חַטֹּאתֵינוּ הַמְרֻבִּים גָּרְמוּ לַעֲשׂוֹת מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיִּהְיוּ נֶעְלָמִים וְנִסְתָּרִים מֵעֵינֵינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ וֵאל ֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ וְתַעֲזֹר לָנוּ לִזְכּוֹת וּלְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וּוִדּוּי דְּבָרִים שֶׁהִתְוַדֵּיתִי לְפָנֶיךָ, יִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ הִתְוַדֵּיתִי לִפְנֵי הֶחָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר וְכָל הַמַּעֲלוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּבִטּוּל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת וְכָל שְׁאָר הַמַּעֲלוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, הֵן מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְהֵן מַה שֶּׁלּ ֹא הִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, עַל הַכֹּל תַּעֲזֹר לָנוּ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כִּי אַתָּה אָבִינוּ וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנִי וְכָסְפִי חָזָק מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים אֵינִי זוֹכֶה לָדַעַת מִי הוּא וְאֵיפֹה הוּא מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וָאֶמְצָאֵהוּ, הָיִיתִי מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת לָבוֹא לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, "מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ":