ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ד׳ · קטע ט״ו

מָלֵא רַחֲמִים, "רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, רְאֵה עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וְרֹאשׁ, שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג" כִּי אֵין לִי לְמִי לִפְנוֹת לְהִוָּשֵׁעַ, רַק לְךָ לְבַד עֵינַי תְּלוּיוֹת חוּס וַחֲמֹל נָא עָלַי, וּסְלַח נָא וּמְחַל נָא וְכַפֵּר נָא עַל חֲטָאַי וַעֲווֹנַי וּפְשָׁעַי הַמְרֻבִּים לַיהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בוֹ, "לְמַעַן שִׁמְךָ יְהֹוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא, כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא"