ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ד׳ · קטע ה׳

אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לא אָבְדָה תִּקְוָתִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהֹוָה, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, כִּי אַתָּה רוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִמַּדְתָּנוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וְהוֹרֵיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, לְמַעַן עַל- יְדֵי-זֶה תְּכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית" לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִים, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהוּא "עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא יָכוֹל לְהַעֲלוֹת וִדּוּי דְּבָרֵנוּ לְפָנֶיךָ וּלְכַפֵּר כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ וּלְהוֹצִיא כָּל הַצֵּרוּפִים רָעִים שֶׁנֶּחְקְקוּ עַל עַצְמוֹתֵינוּ עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתֵינוּ, וְלַהֲפֹךְ כָּל הַצֵּרוּפִים רָעִים מֵרַע לְטוֹב שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מֵהֶם צֵרוּפִים קְדוֹשִׁים כְּבַתְּחִלָּה, עַל-יְדֵי וִדּוּי דְבָרֵנוּ לְפָנָיו וְאָז יִתְחַבְּרוּ וְיִתְרַפְּאוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתֵינוּ, וְיָשׁוּבוּ כָּל אֶחָד לִמְקוֹמָם בְּשָׁלוֹם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ יְהֹוָה אֱלהֵינוּ בְּאוֹרְךָ הָאֵין סוֹף: