ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · קטע ג׳

מָלֵא רַחֲמִים, חוֹנֵן דַּלִּים, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, תֶּן לִי בְמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד מִדַּת אֱמֶת וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם" וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה מִשָּׁם שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְכָל טוֹב מֵאִתְּךָ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַזְמִין לָנוּ פַּרְנָסָתֵנוּ בְּרֶוַח מֵאִתְּךָ קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת וּבְכָבוֹד וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם