ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ׳ · קטע ד׳

מָרֵיהּ דְּעָלְמָא כּלָּא "אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן, מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ" עֲשֵׂה עִמִּי מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּאפֶן שֶׁתַּצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם וְתִגְער בְּהָרוּחַ שְׁטוּת וְהַשִּׁגָּעוֹן וּתְגָרְשֵׁהוּ וְתַרְחִיקֵהוּ וּתְבַטְּלוֹ מֵעָלֵינוּ בְּבִטּוּל גָּמוּר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁחָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ בִּפְגַם הַבְּרִית מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְכָל טִפָּה וְטִפָּה קֶרִי שֶׁיָּצָא מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, עַל הַכּל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לִי אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, וּתְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְתַחֲזר וּתְקַבְּצֵם בִּקְדֻשָּׁה שֵׁנִית, וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה וְלֹא אֶעֱשֶׂה עוֹד הָרַע בְּעֵינֶיךָ וְאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף תָּמִיד קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁה, וּלְקַדֵּשׁ עַצְמִי בַּמֻּתָּר לִי, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.