ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ׳ · קטע ה׳

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּהְיֶה בְעֶזְרִי תָמִיד, וְתַעַזְרֵנִי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה, בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֶזְכֶּה לְכַוֵּן הֵיטֵב בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא יֵצֵא שׁוּם דִּבּוּר מִפִּי בִּתְפִלָּתִי שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה וְאַשְׁמִיעַ לְאָזְנַי הֵיטֵב הֵיטֵב מַה שֶּׁאֲנִי מוֹצִיא מִפִּי בִּתְפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי וּבַקָּשָׁתִי, וּבְכָל מִינֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת, שֶׁאֶזְכֶּה לְסַדֵּר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד וּתְזַכֵּנִי לְמַיִין מְתִיקִין עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ מְתִיקַת וַעֲרֵבוּת וּנְעִימוּת דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ מְתִיקוּת כָּל דִּבּוּר וְדִּבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה בְּתוֹךְ כָּל עַצְמוֹתַי וִידֻשְּׁנוּ כָּל עַצְמוֹתַי עַל יְדֵי דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה הַקְּדוֹשִׁים וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כָּל עַצְמוֹתַי תּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ" וְתַעֲלֶה תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ וְיֵרֵד אַרְיֵה שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה לֶאֱכל אֶת תְּפִלָּתִי וּלְהַעֲלוֹתָהּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּצִּיל אֶת תְּפִלָּתִי מִן הַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יִטְרוֹפוּ אֶת תְּפִלָּתִי חַס וְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנִי מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בִּתְפִלָּתִי עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר, וְלֹא יַחֲלוֹקוּ עַל תְּפִלָּתִי וְתִתֶּן לָנוּ כחַ לַעֲמד כְּנֶגֶד הָעַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר הַחוֹלְקִים וּמְקַטְרְגִים עַל תְּפִלָּתֵנוּ וְרוֹצִים לְבַלְבֵּל אוֹתָנוּ מִתְּפִלָּתֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם וְתַעַזְרֵנוּ לְהַכְנִיעָם וּלְשַׁבְּרָם וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר כֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ לְפָנֵינוּ, וְיָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְיַכִּירוּ כחַ מַלְכוּתֶךָ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ כחַ לַעֲמד כְּנֶגְדָּם, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל, וּבְכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר עָסְקוּ בִּתְפִילָּה כָּל יְמֵיהֶם, אֲשֶׁר כּחַ קְדֻשָּׁתָם יְכוֹלָה לְהָגֵן גַּם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה בִּזְכוּתָם לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ וּבְשִׂמְחָה רַבָּה, וּלְהַצִּיל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ מִן כָּל הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר "מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹן", חוּס וְחָנֵּנוּ וַחֲמל עָלֵינוּ, וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, כִּי שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ.