ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ד · קטע י״ב

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּצִּילֵנִי מִלָּשׁוֹן הָרָע וּמֵאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע וְלֹא אוֹצִיא דִּבָּה עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן עַל גְּדוֹלִים הֵן עַל קְטַנִּים, וְלֹא יֵצֵא מִפִּי שׁוּם דִּבּוּר רַע עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם וְתַצִּילֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶפְגּם אֶת דַּעְתִּי כְּלָל וּתְזַכֵּנִי לְאַהֲבָה דִקְדֻשָּׁה וְתַצִּילֵנִי מֵאַהֲבוֹת הַנְּפוּלוֹת מֵאַהֲבוֹת רָעוֹת וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְזַכֵּנִי וְתִתֵּן לִי כחַ לְשַׁבֵּר אֶת הַכּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְשַׁבֵּר אֶת כָּל הַתַּאֲוֹת הַבַּהֲמִיּוֹת מֵאִתִּי וְתִשְׁמְרֵנִי מִן הַטָּעוּתִים הַבָּאִים עַל יְדֵי כחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁלֹּא אֶטְעֶה מִן הָאֱמֶת לְעוֹלָם עַל יְדֵי הַטָּעוּת שֶׁל כּחַ הַמְדַמֶּה חַס וְשָׁלוֹם