ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ח · קטע ב׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל חוּס וַחֲמל עָלַי, וְלַמְּדֵנִי דַּרְכֵי טוּבְךָ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּמִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, לִהְיוֹת טוֹב לַכּל תָּמִיד, וּלְשַׁבֵּר מִדַּת הַכַּעַס וְהַחֲרוֹן אַף וְהַקְּפֵדוּת לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד כַּעַס כְּלָל וּבְכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה הַיֵּצֶר לְהָסִית אוֹתִי לְכַעַס חַס וְשָׁלוֹם אֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ רוֹצִים לְהַשְׁפִּיעַ לִי עֲשִׁירוּת גָּדוֹל, וְהַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם זאת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת, וְלַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּהּ כַּעַס, וְלִטְרף אֶת נַפְשִׁי חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל הַכַּעַס לְגַמְרֵי, וְלַהֲפךְ הַכַּעַס לְרַחֲמָנוּת וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא שׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם כּחַ לְהַבַּעַל דָּבָר לְקַלְקֵל הַשְׁפָּעַת הָעֲשִׁירוּת חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי הַכַּעַס וְהַחֵמָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ הַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ, וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתוֹ", וְהַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת תָּגֵן עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ מִכָּל מִינֵי כַעַס וָחֵמָה, שֶׁהִיא עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעֲצָר לְרוּחוֹ".