ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ח · קטע ג׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה אִבַּדְתִּי בְּלִי שִׁעוּר עַל יְדֵי הַכַּעַס, כַּמָּה נְפָשׁוֹת אִבַּדְתִּי, כַּמָּה עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה אִבַּדְתִּי, בְּכַמָּה וְכַמָּה עוֹלָמוֹת פָּגַמְתִּי עַל יְדֵי זֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵחֲמַת בִּלְבּוּל עֲכִירַת דַּעְתִּי מִתְעוֹרֵר וּמִתְגַּבֵּר הַכַּעַס וְהַקְּפֵדוּת בְּכָל פַּעַם, עַד אֲשֶׁר יִתְחַמֵּץ לְבָבִי בְּעַקְמִימִיּוּת גָּדוֹל וּמְבַלְבֵּל אוֹתִי מְאד מְאד, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים דַּעְתִּי קְצָרָה לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְהַצִּילֵנִי מֵעָוֹן הֶחָמוּר וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִטְרְדוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לְּדַבֵּר, כִּי אִם הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ, הוֹשִׁיעָה אָבִי אֲדוֹנִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי, זַכֵּנִי לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מִדַּת הַכַּעַס לְגַמְרֵי מֵאִתִּי זַכֵּנִי לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא שׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת עָזְרֵנִי לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן בִּשְׁלֵמוּת, וְלֹא אֶכְסֹף וְלֹא אֶחְמד הַמָּמוֹן כְּלָל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אֶחְמד מָמוֹן אֲחֵרִים כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לִכְסֹף לְשׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת דִּקְדֻשָּׁה וְאֶזְכֶּה לְכַבֵּד עֲשִׁירִים כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְכָל אַהֲבָתִי לְהָעֲשִׁירִים וְכָל הַכָּבוֹד שֶׁאֲחַלֵּק לָהֶם, הַכּל יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר אַתָּה מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר מִשָּׁם מְקַבְּלִים עֲשִׁירוּתָם וְלֹא יִהְיֶה לִי שׁוּם תַּאֲוָה לַמָּמוֹן הַגַּשְׁמִי כְּלָל, רַק לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תִּתְאַוֶּה נַפְשִׁי תָּמִיד.