ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ז׳ · קטע ח׳

וְהַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי שֶׁקֶר וְטָעוּת שֶׁבָּעוֹלָם, וְל ֹא נֵלֵךְ אַחַר עֵצוֹת רָעוֹת שֶׁל אֵלּוּ הַמְחַפִּים אֶת הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת, וּמְהַפְּכִים דִּבְרֵי אֱל ֹהִים חַיִּים, וְאוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רַע, וּמוֹנְעִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן, עַל יְדֵי עֲצוֹתָם הַמְּהֻפָּכוֹת מִן הָאֱמֶת, אֶת אֲשֶׁר הֶחְמַרְתָּ הֵקֵלּוּ, וְאֶת אֲשֶׁר הֵקַלְתָּ הֶחְמִירוּ, אֶת אֲשֶׁר רִחַקְתָּ הֵם מְקָרְבִים, וַאֲשֶׁר קֵרַבְתָּ הֵם מְרַחֲקִים וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר טָעוּ בְּעַצְמָן, וְאֵינָם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְהֵם מְדַבְּרִים לְפִי תֻמָּם, וַעֲצָתָם הֲפוּכָה וּמַזֶּקֶת לָנוּ מְאֹד לַעֲבוֹדָתֶךָ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ הָאֱמֶת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי קוּמָה בְּעֶזְרָתֵנוּ וְהַצֵּל אוֹתָנוּ מֵהֶם, שֶׁלּ ֹא יֻדְּבְּקוּ וְיִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם בְּלִבֵּנוּ כְּלָל, ל ֹא מֵהֶם וְל ֹא מֵהֲמוֹנָם וְל ֹא מֵהֱמֵהֶם