ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ז׳ · קטע ז׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱל ֹהִים אֱמֶת, אֲשֶׁר נָטַעְתָּ בָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקֵי אֱמֶת, הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְקַבֵּל מֵהֶם עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְל ֹא נָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, רַק נִזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם הָאֲמִתִּיּוֹת וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַצִּיל אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעֲצַת רְשָׁעִים שֶׁהֵם עֲצַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי וְל ֹא נַטֶּה אֹזֶן לְדִבְרֵיהֶם כְּלָל, וְל ֹא נֹאבֶה וְל ֹא נִשְׁמַע לָהֶם וְל ֹא יִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם וַעֲצָתָם בְּלִבֵּנוּ כְּלָל וְתַבְדִּילֵנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְל ֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לְהַטְעוֹת אוֹתָנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֵצוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם, וְל ֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה