ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ז׳ · קטע ו׳

וּתְזַכֵּנוּ לָבֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת, וְנָתַתָּ אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וּמִיּוֹם אֲשֶׁר סַרְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ וּפָגַמְנוּ בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, עַד אֲשֶׁר אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת עַל כֵּן חוּס וַחֲמֹל נָא עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי כְּפִירוֹת וּבִלְבּוּלִים, שֶׁלּ ֹא יַעֲלוּ בְּלִבֵּנוּ וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּנִסֶּיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מֵעוֹלָם, וַאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ עֲדַיִן בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וְל ֹא נְכַסֶּה שׁוּם נֵס בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, רַק נֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵאִתְּךָ לְבַד, עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתְךָ אֲשֶׁר אַתָּה מַשְׁגִּיחַ תָּמִיד בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיוּת עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֵי הָאֱמֶת תָּמִיד, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִישׁ קַל מְהֵרָה, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ: