ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ח׳ · קטע ד׳

מָרָא דְּעָלְמָא כֹלָּא, רַחֲמָן אֲמִתִּי, מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים וַחֲסָדִים עֲצוּמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ מִי וָמִי עוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה "לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ" יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וְיִגֹּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד אֶחָד מִשּׂוֹנְאֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת, אַף כִּי נֶגֶד כֻּלָּם וְלָמָּה לֹא תְּרַחֵם עַל תּוֹלַעַת נִמְאָס, נִרְפָּס וְנִדּוֹשׁ מְאֹד כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, וְאֵיךְ יוּכְלוּ חֲלוּשֵׁי כֹּחַ כָּמוֹנוּ לַעֲמֹד בְּפִי אֲרָיוֹת