ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ח׳ · קטע ה׳

בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, יְהֹוָה אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי כָל כַּוָּנָתִי רְצוּיָה לְשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת וְאִם אָמְנָם מַעֲשַׂי אֵינָם עוֹלִים יָפֶה, וּפְעֻלּוֹתַי סוֹתְרִים אֶת דְּבָרַי, וְאֵינִי זוֹכֶה לְרַחֵם עַל עַצְמִי לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר בָּזֶה לְבַד חָפַצְתִּי, הֵן עַל כָּל אֵלֶּה גָּבְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וּמַחֲשָׁבָה הַטּוֹבָה אַתָּה מְצָרֵף לְמַעֲשֶׂה, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה אֲנִי כּוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לִזְכּוֹת לִישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁתַּעַזְרֵנִי לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְלָמָּה תַּתְעֵנוּ יְהֹוָה מִדְּרָכֶיךָ, וְלָמָּה תִּתֵּן כֹּחַ לְהָעוֹמְדִים עָלֵינוּ הָרוֹצִים לְהַסְתִּיר הָאֱמֶת, וּלְהַגְבִּיר הַשֶּׁקֶר, חָלִילָה, כִּי אֵין בָּנוּ כֹחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים וּמְקַוִּים: