ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ד · קטע ג׳

נָא אָבִי אָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם עָלַי, רַחֵם עַל עָנִי וְאֶבְיוֹן כָּמנִי הַפּוֹרֵשׂ כַּפָּיו נֶגְדֶּךָ, מְבַקֵּשׁ וְשׁוֹאֵל צְדָקָה וּמַתְּנַת חִנָּם לְבַד, וְגַם זֶה אֵינִי זוֹכֶה לוֹמַר בֶּאֱמֶת, מֵעצֶם בִּלְבּוּל וַעֲכִירַת דַּעְתִּי, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן מָלֵא רַחֲמִים וְאַף עַל פִּי כֵן, אֲנִי מְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ וְטוֹבָתְךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְצִדְקוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת, חוּס וְרַחֵם עָלַי וַהֲבִיאֵנִי לְשָׁלוֹם מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְחַזֵּק וְאַמֵּץ דַּעְתִּי וּלְבָבִי שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲבר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְעַל כָּל מְנִיעוֹת הַמּחַ, וְתַשְׁפִּיעַ לִי מָמוֹן בְּשֶׁפַע עַל הוֹצָאוֹת וְכָל הִצְטָרְכוּת הַדֶּרֶךְ וְאֶזְכֶּה לִנְסֹעַ בְּשָׁלוֹם וְלָבא בְּשָׁלוֹם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שָׁלוֹם בְּגוּפִי וּבְתוֹרָתִי וּבְמָמוֹנִי, שָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וּמִכָּל מִינֵי פְגָמִים וְלֹא יַגִּיעַ לִי הֶזֵּק חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ הָרָחוֹק הַזֶּה בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת וְאֵצֵא בְּשָׁלוֹם וְאָבוֹא בְּשָׁלוֹם, וְאֶזְכֶּה לִפְעל שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל צָרְכִּי, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֵילֵךְ וְלַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.